מוטיב החלל אצל טונה

כיצד אומן מצליח לספר סיפור בהמשכים במשך כל הקריירה שלו

טונה הוא שם הבמה של הראפר המצליח איתי זבולון.

אחד הראפרים המוכרים והאהובים ביותר בארץ, ואחד שעבד קשה מאוד עד שהגיע למקום בו הוא נמצא.

טונה היה פעיל עוד הרבה לפני הפריצה שלו בשנת 2015, עם להיט הבכורה שלו "גם זה יעבור" הנוסטלגי. טונה היה חבר בהרכבים כמו השבט, הסופר גרופ "שאטגאנז" עם אורטגה ושי 360 ולהקה שהקים יחד עם ניר דנן "טונה מן ג'ונס". טונה שיחרר שירים עם קליפים (כמו פסיכולוג עם דורי בן זאב והומאז' מגניב ל"נעבור גם את זה" של מאיר אריאל המנוח) והתארח ב"בור ועם הארץ" ההיסטורי (ברשותך, כמובן כאילו) של נצ'י, התארח ב"מורה מחליף" עם עידו מימון ועוד..

טונה גנז אלבום שלם. בשיר "נשאר בחיים", הקלטת חזרה של ההרכב "טונה מן ג'ונס" הוא קורץ לזה בשורה "אלבום גנוז עבר מרשים".. וגם בשירו אחרי האהבה "שנים שנגנזו על השירים שלא יצאו"..

טונה הוא סטוריטלר גאון. הוא מתאר סיטואציות, גורם לנו לדמיין את הסצנה ולהרגיש הזדהות עם הגיבורי.

מעבר לסיפור הספציפי בכל שיר, טונה הפליא לבנות לנו סיפור כללי שעוטף את כל היצירה שלו – מוטיב החללית שממריאה לחלל.

אז נתחיל עם אלבום הסולו הרשמי הראשון של טונה: "גם זה יעבור"

בתוך השיר "בון וויאג'" הנורמלי לחלוטין – מתחיל עם ורסים די צפויים של שי 360 ואורטגה שמפגינים סקיל ומראפרפים בנושא מוכר בהיפ-הופ: מוטיבציה (מתחבר לתמה בפזמון בו שר סולג'יי "תמשיך ללכת" ). ואז, אחרי הסי-פארט המרגש, מפיל טונה את אחד הורסים הטובים ביותר בראפ הישראלי. סטורי טלינג כמעט מושלם ב-12 שורות (קצר מבתי ראפר סטנדרטיים המתפרשים על פני 16 שורות) ומצית לנו בראש את מוטיב החלל ונותן סיבה לאימג' בעטיפת האלבום - ילד הנשען על חללית, קורא מדריך בנייה לחללית.

בתום הורס של טונה שומעים מוזיקה אינסטרומנטלית שנשמעת כאילו לקוחה מפסקול של E.T (סרט הוליוודי מצליח על חייזר ידידותי). מעטים יודעים שהכינוי של טונה, הלא הוא איתי זבולון, היה ונשאר אי.טי.

אפילו בורס התארחות שלו מ- 2010 בשיר של פרודוקס "עיר מקלט" (קולאב פתח-תקוואי מפחיד) טונה פותח בשורה "אני אי.טי כי יש לי חללית איתי.."

את אלבומו השני הוא פותח בשיר "אבודים בחלל", שהיה הסינגל השלישי והאחרון לפני צאת האלבום.

תמונה של טונה בתלבושת האסטרונאוט ליוותה את היח''צ של הטור של האלבום. מאוד ממליץ לחפש את הגרסה של "אבודים בחלל" לייב משוני, שבה טונה דופק כניסה ברמת הפקה של טראביס סקוט.

התמה שמאחוריי האלבום "טונה פארק" היא שטונה המריא עם החללית לשמיים ומצא כוכב, לונה-פארק של החיים שלו..

מעבר ל"אבודים בחלל" אין התייחסות (ובבקשה תקנו אותי אם טעיתי) קונקרטית לחלל מלבד העיצוב המדהים של חן מכבי, שבו כל שיר מתקשר למתקן בפארק ונראה שהלונה-פארק הזה קורה בחלל.

באלבום השלישי של טונה "ועכשיו לחלק האינטרגלקטי" (נכון, שם האלבום הוא מחווה ל"ועכשיו לחלק האומנותי" של רביד פלוטניק) עלינו לבל במוטיב החלל

ריבוי האפקטים של סאונד לייזרי, חלקיקי סקיטים מריאיונות עם אנשים שטוענים שפגשו עב''מים והקלטות מדיווחי התקשורת על החללית "בראשית".

כל השירים מתייחסים לנושא החלל, הנה כמה דוגמאות בולטות:

אין בנינו חלל - מי שבא על חללית מי שבא על הגמל - אין בינינו חלל

אוח – "את בטח מכוכב אחר"

כנפיים – נתתי לירח נגיחה, נשארתי שם לראות את הזריחה"

עוד יום במשרד - התרסקתי בירח לפני בראשית, יעני נקסט נקסט... נקסט לבל שיט

"עב''מ" , "מטאור בסלואו מושן" ועוד..

טונה הוא אחד האומנים היחידים שהצליח לשמור על קו עלילתי של 3 אלבומים.

פנומן שייזכר בהיפ-הופ הישראלי כאחד הסטוריטלרים הענקיים.

לאחרונה, טונה המשיך עם מוטיב החלל בחידוש המדהים ל"אור הירח" יחד עם יסמין מועלם מהפרויקט "צו השעה".